בוקר טוב!
אני עייף... עשיתי אימון הבוקר כמו בכל בוקר
ועברו בי מחשבות של יאוש
לא משנה כמה אני עובד על עצמי אני לא מצליח
לאחרונה אני לא מצליח להתרכז ולהתעסק בדברים שאני אוהב
אני לא מצליח ליצור קשרים
אני לא מצליח!
האם זה אומר שאני אפסיק את המאמצים להיות בן אדם יותר טוב?
לא! אני לעולם לא אפסיק
אני אפסיק רק כשליבי יפסיק לפעום
אני ממש ממש מקווה שכל המאמץ והכאב שאני חווה בסופו של דבר ישתלמו לי
אבל גם אם לא מה החלופה? להישקע בכאב עצמי ובחוסר עשייה?
אני לא מוכן לזה! לפחות אני חווה לפחות אני חי